לחשוד שיש לך ADHD ולעבור הערכה בפועל יכולים להרגיש כשני דברים שונים לגמרי — במיוחד אם כבר ביטלו אותך בעבר. הנה איך התהליך באמת עובד, ואיך להיכנס מוכן.
אין בדיקת דם אחת או סריקת מוח שמאבחנת ADHD. הקלינאי קובע את האבחנה קלינית, בשילוב כמה דברים:
תלוי במדינה, אבחון ADHD נעשה בדרך כלל על ידי פסיכיאטר, פסיכולוג או מרפאת ADHD מומחית. רופא המשפחה הוא לרוב הצעד הראשון ויכול להפנות אותך. אפליקציות דירוג ושאלונים מקוונים יכולים לרמז אם שווה להמשיך, אך אינם מאבחנים.
שיתייחסו אליך ברצינות יכול להיות הצעד הקשה ביותר, במיוחד לנשים ולטיפוס השקט וחסר-הקשב. מותר לך לבקש חוות דעת שנייה, לבקש מומחה, לבקש את הרשומות שלך ולהחליף מטפל. התמדה אינה "קושי" — היא ייצוג של בריאותך.
אבחון הוא התחלה, לא תווית. הוא פותח דלת לטיפול — תרופות, טיפול, אימון והתאמות בעבודה — ולאסטרטגיות שבנויות לאיך שהמוח שלך באמת עובד. מציאת הטיפול הנכון לוקחת לרוב כמה התאמות; זה נורמלי, לא כישלון.
התחל מרופא המשפחה או פסיכולוג/פסיכיאטר. ההערכה היא ראיון קליני על התסמינים, ההיסטוריה שלהם מהילדות וההשפעה, בגיבוי שאלוני דירוג — אין בדיקת מעבדה אחת.
רופא המשפחה יכול להתחיל את התהליך ולהפנות, אך האבחנה הרשמית נעשית בדרך כלל על ידי פסיכיאטר, פסיכולוג או שירות ADHD מומחה.
הביא דוגמאות מוחשיות וציר זמן מהילדות ועד היום, ציין את ההשפעה בבירור, ובקש ישירות הערכה או הפניה. אם דוחים אותך, בקש חוות דעת שנייה או מומחה.
מועיל אך לא הכרחי. תעודות בית ספר ישנות או זיכרון של הורה מחזקים את התמונה, אך קלינאי מיומן יכול לקחת ממך היסטוריה התפתחותית זהירה.
אינך שולט בתוצאה, אך אתה שולט עד כמה אתה מוכן. הביא דוגמאות, ציר זמן והשפעה — ואל תעצור ב"לא" הראשון.
מאמר זה נועד לחינוך כללי ואינו ייעוץ רפואי. הוא אינו יכול לאבחן או לטפל באיש. תמיד התייעץ עם איש מקצוע מוסמך לגבי בריאותך.